<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך בן פטורין</h1>
<h2>דף ו.</h2>
בן פטורין. גרסינן בפ' איזהו נשך [ב"מ ס"א ע"ב] אמר ר' אליעזר ריבית קצוצה יוצאה בדיינין ור' יוחנן פליג ואמר דאינה יוצאה בדיינין וטעמא דר' אליעזר פירש רב נחמן בר יצחק [שם ס"ב ע"א] אמר קרא וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי ור' יוחנן אמר וחי אחיך עמך מיבעי ליה כדתניא שנים שהלכו בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים אם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורין מוטב ישתו שניהן וימותו ואל יראה אחד מהן במיתת חבירו עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמין לכל אדם ונראה לפרש (דמקשה) מפני שמהלכין בדרך ושניהם בספק שבודאי אין במדבר מים לטרוח ולהביא וסבר בן פטורין אם לא ישקה את חבירו בודאי ימות לעיניו והתורה אמרה לא תעמד על דם רעך וצריך כל אחד מישראל להציל חבירו מידי חיה ומידי ליסטין אפילו אם הוא מסוכן בספק ושמא יעשה נס ויזדמן להם מים אבל במקום שביד אחד קיתון וע"י טורח גדול שיטרח חבירו ימצא מים אם לא יטרח מודה בן פטורין שאין חובו על זה להחיותו כיון שאפשר לו דה"ג בנדרים פ' אחרון [פ' ע"ב] מעיין של בני העיר חייהן וחיי אחרים חייהן קודמין לחיי אחרים בהמתו ובהמת אחרים בהמתו קודמת כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודמות חיי אחרים וכביסתן חיי אחרים קודמות לכביסתן ר' יוסי אומר כביסתן קודמות לחיי אחרים ומשום צער דחיפופיתא ור' יוסי יליף לה מקרא [שם פ"א ע"א] ומגרשיהן יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם חיותם ואפילו רבנן לא פליגי עליה דר' יוסי אלא בכביסה אבל בחיות הכל מודים דחיותם קודם משום דאפשר להו ע"י טורח להסתפק ממעיין אחר או ילכו למקום אחר דהא לר' יוסי אם היו שנים מהלכין במדבר וביד אחד מהן חביות של מים ואין בו אלא שיעור כביסה ושתיה לאחד מהן ואם לא יכבס שניהן מגיעין ליישוב מי לא מודי ר' יוסי שמוטב שישתו שניהן ויחיו ואל יראה אחד מהן במיתת חבירו מפני תענוגו דודאי כל מקום שיש פקוח נפש ברור צריך להשתדל על ידי טורח ועינוי אם אי אפשר בענין אחר להציל כיון שניתן שבת לחלל ע"י פקוח נפש כ"ש שצריך [לענות עצמו] בשביל פקוח נפש ולפום צערא אגרא, ועוד אמרה תורה להציל נרדף מפני רודף בנפשו של רודף כדאיתא בפ' בן סורר ומורה [סנהדרין ע"ג ע"א] דתרי קראי כתיבי אבידות גופו מניין ת"ל והשבותו לו וכת' לא תעמד על דם רעך דההוא למיטרח ולמיגר אגירי קאתי ובן פטורין קדם לר' עקיבא דמדקתני עד שבא ר' עקיבא ולימד ש"מ שדרשה דבן פטורין היתה בידם עד שדרשה ר' עקיבא לדרשה זו כההיא והדוה בנדתה [שבת ס"ד ע"ב] זקנים הראשונים היו אומרים שלא תכחול ולא תפקוס עד שבא ר' עקיבא ולימד וכן ההיא [פסחים כ"ב ע"ב] נחמיה העמוסוני ואמרי ליה שמעון העמוסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת השם תירא פירש עד שבא ר' עקיבא [ולימד] לרבות תלמידי חכמים והא דגרסינן בסוטה פ' כשם שהמים בודקין [כ"ז ע"ב] בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב אלא מאהבה וכו', אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך ר' יוחנן בן זכאי וכו', עד והרי יהושע תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עבד, ובתוספת' דסוטה [רפ"ו] אמר ר' יהושע משום בן פטורין הרי הוא אומר [איוב כ"ז] חי אל הסיר משפטי מלמד שאין אדם נודר בחיי המלך אלא א"כ אוהב את המלך, ונראה כי התוספתא למדה לנו כי ר' יהושע סתם הנזכר שם זהו ר' יהושע בן הורקנוס הנזכר במשנה וקמ"ל דלא דרש דרשה זו מדעתו אלא כך קיבל משמו של בן פטורין שאם נאמר דההיא דתוספתא ר' יהושע סתם דהיינו ר' יהושע בן חנניא על מה היה תמיה על הדרשה והלא אף [הוא] קיבל מאחרים כך ואם לא נפרש אותו הפסוק דחי הסיר משפטי לא סבירא להו לרבן יוחנן בן זכאי ודורו דלשון שבועה הוא אלא כדרך הפשט אל שהוא חי הסיר משפטי אבל המקרא שדרש ר' יהושע בן הורקנוס הן יקטילני לא איחל [איוב י"ג], ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה ת"ל עד אגוע לא אסיר תומתי ממני [איוב כ"ז], מדלא כתיב לא אסיר יראתו ממני אלא תומתי משמעות תום חיבה ואהבה כמה שנאמר [דברים י"ח] תמים תהיה עם השם, ובתוספתא מסיק בשם ר' נתן אמרו גם הוא לי לישועה כי [לא] לפניו חנף יבוא ר' אומר נאמר ירא באברהם ונאמר ירא באיוב מה להלן מאהבה אף כאן מאהבה ושאר כל התרעומות האמורה בפ' לא נאמרו אלא לעניין המעורא ואם הוא כך כמו שפרשתי הרי מבורר כי בן פטורין קדם (אף) את ר' יהושע שהיה רבו של ר' עקיבא. ובתוספת' דוקנית מצאתי כמו שכתבתי אבל מצאתי בתוספת' אחרת ר' יהושע אמר משום ר' יהודא בן פטורין, ואינה זו דוקנית כל כך ובע"ה נבאר מי היה ר' יהושע בן הורקנוס (ו)על סדר יהושע י"ק יושיענו.
